מקור: Hive Festival https://www.hive-festival.de

פסטיבל Hive 2026: המדריך המקיף והאולטימטיבי לעיר הברזל

מבוא: האפוקליפסה מעולם לא נראתה טוב יותר

בלב ליבה של גרמניה, במרחב הסוריאליסטי שבו העבר התעשייתי פוגש את העתיד האלקטרוני, שוכן אחד האירועים המרתקים, האינטנסיביים והשנויים במחלוקת בסצנת הפסטיבלים האירופאית – פסטיבל הייב (Hive Festival). אם פסטיבלים כמו אוזורה (Ozora) או בום (Boom) מנסים ליצור גן עדן עלי אדמות, פסטיבל הייב מציע חוויה אחרת לחלוטין: ריקוד פרוע בתוך לוע של הר געש תעשייתי כבוי, עיר של מכונות ענק הקפואות בזמן, המשמשת תפאורה ל-56 שעות רצופות של מוזיקה חסרת פשרות

לקראת מהדורת 2026, שתתקיים בין ה-19 ל-21 ביוני, ההתרגשות בקרב קהילת הרייברים – ובמיוחד בקרב הקהל הישראלי המחפש את היעד הבא – מגיעה לשיאים חדשים. פסטיבל הייב אינו עוד אירוע מוזיקלי; זהו ניסוי סוציולוגי ואומנותי המשלב בין ה-Hard Techno הדורסני, ה-Psytrance הפסיכדלי, וה-Hitech המהיר, והכל תחת צילם המאיים של עגורני ענק המתנשאים לגובה עשרות מטרים. דו"ח מחקר זה, המשתרע על פני עשרות עמודים, נועד לספק את התמונה המקיפה, המפורטת והמעמיקה ביותר שניתן להעלות על הדעת עבור המטייל המתכנן את מסעו ל"פרופוליס" (Ferropolis) – עיר הברזל.

למסיבות ופסטיבלים בישראל לחצו כאן!

פרופוליס: הגיאוגרפיה של הברזל והרוח

ההיסטוריה התעשייתית כבמה לתרבות

כדי להבין את העוצמה הווייזואלית והאנרגטית של פסטיבל הייב, חובה לצלול תחילה אל ההיסטוריה של המקום בו הוא מתרחש. פרופוליס, הממוקמת ליד העיירה גראפנהייניכן (Gräfenhainichen) בחבל סקסוניה-אנהלט, אינה סתם שדה פתוח או יער. עד ראשית שנות ה-90, האזור שימש כמכרה פחם פתוח (Open-cast mine), סמל לעוצמה התעשייתית של מזרח גרמניה לשעבר. עם סגירת המכרה, במקום לפרק את מפלצות הפלדה ששימשו לכרייה, הוחלט להשאירן במקומן ולהפוך את האזור למוזיאון פתוח ולאתר אירועים.

חמשת הענקים הללו, המכונים "Baggers", הם מהמכונות הגדולות ביותר שנבנו אי פעם על ידי האדם. הם נושאים שמות כמו "Mad Max", "Big Wheel", "Mosquito", "Gemini" ו-"Medusa". כל אחד מהם שוקל אלפי טונות ומתנשא לגובה של בניין רב-קומות. במהלך הפסטיבל, המכונות הללו אינן משמשות רק כתפאורה פסיבית; הן מוארות במערכות תאורה ולייזרים מתקדמות, ההופכות אותן ליצורים חיים הנושמים אש ואור, ויוצרות אמפיתיאטרון דיסטופי המקיף את רחבת הריקודים. התחושה המתקבלת היא של מסיבת סוף העולם, או לחלופין, תחיית המתים של המכונה.

הטופוגרפיה של חצי האי גרמינר

הפסטיבל מתקיים על חצי אי המוקף באגם גרמינר (Gremminer See). זהו אגם מלאכותי שנוצר כחלק משיקום המכרה, והוא מספק ניגוד מוחלט לקשיחות של הברזל והבטון. המים הכחולים והחופים החוליים מאפשרים לפסטיבל להציע דואליות נדירה: מצד אחד, רחבות מרכזיות ("Techno Castle") הממוקמות בלב האזור התעשייתי, מוקפות אספלט ועפר, ומצד שני, במות כמו "Groove Beach" הממוקמות על קו המים, ומציעות בריזה, שמש ואפשרות לטבול באגם במהלך היום המרחב הפיזי של הפסטיבל הוא עצום. המרחק בין אזורי הקמפינג השונים לבין הבמות המרכזיות יכול להגיע ל-20 עד 40 דקות הליכה, תלוי במיקום האוהל, זהו נתון קריטי לתכנון הלוגיסטי של המבקרים, שכן "קפיצה קטנה לאוהל" הופכת למסע של שעה ויותר. השילוב בין הטבע המשוקם לבין השרידים התעשייתיים יוצר אקוסטיקה ייחודית ובידוד טבעי המאפשר למערכות הסאונד לפעול בעוצמה מקסימלית ללא הפרעה ליישובים סמוכים.

המוזיקה של 2026: אנטומיה של סאונד

פסטיבל הייב חרת על דגלו את השילוב הבלתי מתפשר בין ז'אנרים שלעיתים נתפסים כמנוגדים, אך כאן חיים בסימביוזה מושלמת. הפסטיבל אינו מסתפק בהבאת שמות גדולים, אלא בונה נרטיב מוזיקלי הנע בין האפל והמהיר לבין המלודי והפסיכדלי. מהדורת 2026 צפויה לכלול כ-10 במות שונות, כל אחת מהן עולם ומלואו.

Techno Castle: המקדש של ה-BPM הגבוה

הבמה המרכזית, המכונה לעיתים "Techno Castle", היא הלב הפועם של הפסטיבל והמוקד המרכזי עבור חובבי הטכנו המודרני. בשנים האחרונות, הז'אנר עבר הקצנה משמעותית לכיוון ה-Hard Techno וה-Schranz, ופסטיבל הייב הפך לאחד המובילים העולמיים במגמה זו.

ניתוח אומנים וסגנונות (על בסיס תחזיות ונתוני עבר):

הליינאפ של הייב מתאפיין באומנים שאינם חוששים לחצות את רף ה-150 BPM. שמות כמו Klangkuenstler, המייצג את החזרה לסאונד הגרמני האגרסיבי של שנות ה-2000 המוקדמות, הם עוגן מרכזי. הסטים שלו מאופיינים בתיפוף אינטנסיבי, לופים מתכתיים ואווירה של דחיפות. לצידו, אומנים כמו I Hate Models מביאים גישה אקלקטית יותר, המשלבת אלמנטים של אינדסטריאל, רייב, ואפילו טראנס, בתוך מעטפת טכנואידית רגשית וכאוטית.1

עוד צפויים לככב אומנים כמו 999999999 (Nine Nines), צמד איטלקי המביא את בשורת האסיד-טכנו (Acid Techno) בלייב-סטים המבוססים על חומרה אנלוגית. הצליל ה"חומצי" של הסינתיסייזר Roland TB-303 מהדהד היטב בין קירות הברזל של פרופוליס. בנוסף, Kobosil ו-Rikhter (בפורמט לייב) מייצגים את הסאונד הברלינאי המחתרתי, האפל והסקסי, שמתאים במיוחד לשעות הלילה הקטנות.

Psy Lagoon: הקונטרה הצבעונית

עבור הקהל הישראלי, המורגל בפסטיבלים כמו אוזורה, במת ה-Psy Lagoon היא לעיתים קרובות הבית השני והמוכר. בניגוד לאפרוריות המכוונת של הטכנו, כאן שולטים הצבעים, הדקורציה הפסיכדלית והמלודיות הסוחפות. הבמה ממוקמת לרוב באזור מיוער יותר או קרוב למים, ומציעה מפלט רוחני מהאינטנסיביות המכנית

הזווית הישראלית והבינלאומית:

הליינאפ בבמה זו כולל באופן מסורתי את ענקי הז'אנר. Astrix, המאסטרו הישראלי, הוא אורח קבוע, והסטים שלו ידועים בדיוק הכירורגי ובשילוב המושלם בין כוח לרגש.3 Ace Ventura מביא את הפרוגרסיב-טראנס העמוק, המתאים במיוחד לשעות אחר הצהריים או לזריחות, ומאפשר לקהל מסע ("Journey") מוזיקלי ולא רק פורקן אנרגיה.

לצידם, Vini Vici מייצגים את הפן המסחרי והפופולרי יותר של הטראנס, עם הטראקים המשלבים ווקאלים שבטיים ("The Tribe") ובאס-ליינים דומיננטיים. נוכחותם מעוררת לעיתים דיון בקרב "טהרני הז'אנר", אך אין עוררין על היכולת שלהם להרקיד רחבות של אלפים באנרגיה גבוהה.7 שמות נוספים כמו Captain Hook, Liquid Soul ו-Animato משלימים תמונה של במת פסייטראנס ברמה עולמית, שאינה נופלת מפסטיבלים ייעודיים לז'אנר.

Rage Cage: גבולות הקיצון

במת ה-Rage Cage היא המקום שבו מוסרים כל המעצורים. כאן שולטים תתי-הז'אנר הקיצוניים ביותר של המוזיקה האלקטרונית: Hardcore, Rawstyle, Uptempo ו-Gabber. זהו המקום עבור אלו שהטכנו איטי להם מדי והטראנס רך להם מדי.

אגדות כמו Angerfist, המזוהה עם המסכה הלבנה והסאונד ההולנדי הקשוח, מביאים קיקים (Kick drums) מעוותים ודיסטורשן כבד במהירויות של 180-220 BPM.11 אומנים חדשים יותר כמו Dimitri K ו-Lil Texas מותחים את הגבולות עוד יותר עם סגנונות ה-Uptempo המהירים בטירוף. האווירה בבמה זו היא של כאוס מבוקר, "Mosh pits" ואנרגיה אגרסיבית אך משחררת.

Hitech Hive: העתיד כבר כאן

במה המוקדשת כולה לז'אנר ה-Hi-Tech וה-Darkpsy. זהו סגנון טראנס המאופיין במהירויות גבוהות (170-200+ BPM), עיצוב סאונד עתידני, ולעיתים קרובות היעדר מלודיות קלאסיות לטובת אפקטים פסיכואקוסטיים מהירים. הייב הוא אחד הפסטיבלים הגדולים היחידים המקדיש במה מרכזית וכבוד לז'אנר הזה, שנולד במחתרת. אומנים כמו Virtuanoise, Xenrox ו-Onero צפויים לספק חוויה פסיכדלית אינטנסיבית ומדויקת.

Groove Beach: השמש, החול והגרוב

כפי שהשם מרמז, זוהי הבמה הקלילה והשמשית יותר. ממוקמת על שפת האגם, היא מציעה Tech House, Melodic Techno ו-Groove. זה המקום המושלם לפתוח בו את היום עם קוקטייל ביד, או לקחת הפסקה מהאינטנסיביות של הבמות הראשיות. אומנים כמו Marlon Hoffstadt (הידוע בכינוי DJ Daddy Trance) או Mischluft מביאים לכאן וייב שמח, צבעוני ומרקיד, המזכיר מסיבות חוף באיביזה אך עם טוויסט ברלינאי.

במות נוספות וחדשנות

לקראת 2026, הפסטיבל ממשיך להתרחב ומציג במות נוספות כמו Pirate Bay, Bounce Temple (המתמקד בטכנו קופצני ו-Hard Bounce), ו-Sleepless, במה שכשמה כן היא – פועלת ללא הפסקה ומספקת מפלט למי שהלילה והיום התמזגו עבורו לישות אחת.5 במת ה-Talent Factory מאפשרת גילוי של הכוכבים הבאים, ומספקת לעיתים את ההפתעות הנעימות ביותר של הפסטיבל.

החוויה האנושית: קהל, אטמוספירה ומחלוקות

"56 שעות של רייב"

הקונספט המארגן של הייב הוא טוטאליות. מרגע פתיחת השערים ביום שישי בצהריים ועד יום ראשון בערב, המוזיקה לא עוצרת לרגע. 56 שעות (ולעיתים 57, תלוי בשעת הסיום המדויקת ביום ראשון) של סאונד רציף.2 הדינמיקה הזו יוצרת תחושת זמן אלטרנטיבית. אין "לילה" ו"יום" במובן הרגיל; יש את שעות החושך המוארות בלייזרים ואת שעות האור המוארות בשמש. הקהל עובר תהליך קבוצתי של התפרקות, עייפות, התעלות ובנייה מחדש.

הדילמה החברתית: רייברים ותיקים מול דור הטיקטוק

אחת הסוגיות המדוברות ביותר סביב הייב בשנים האחרונות, כפי שעולה מדיונים בפורומים כמו Reddit, היא השינוי הדמוגרפי בקהל. הפסטיבל, שהחל כאירוע נישתי יותר (עם דגש חזק על Hitech בתחילת דרכו), הפך לתופעה ויראלית ברשתות החברתיות, במיוחד ב-TikTok.8

הביקורת מצד הקהל הוותיק טוענת כי חלק מהקהל החדש ("קהל טיקטוק") מגיע בעיקר כדי לייצר תוכן ולצלם את עצמו, ופחות כדי לחוות את המוזיקה לעומק. נשמעות טענות על התנהגות פחות "מכבדת" ברחבה ועל דגש מוגזם על אופנה וחיצוניות. מנגד, דיווחים מהשטח מתארים אנרגיה שהיא עדיין "Feral" (פראית) ואותנטית ברובה. אלפי אנשים רוקדים בסינכרון, לבושים בשחור תעשייתי, רתמות עור (Harnesses), מגפיים צבאיים, ומשקפי שמש מהירים. ישנה תחושה של חופש רדיקלי, שבו כל אחד יכול להיות מי שהוא רוצה, כל עוד הוא רוקד.

עיצוב, תאורה ולייזרים

העיצוב של הייב הוא מינימליסטי-תעשייתי, המסתמך במידה רבה על המבנים הקיימים בפרופוליס. עם זאת, תחום התאורה והלייזרים הוא המקום שבו ההפקה לא חוסכת. חברות לייזר מובילות מספקות מופעים שחותכים את השמיים ויוצרים "תקרות אור" וירטואליות מעל הקהל. השימוש במסכי LED משולב בצורה ארכיטקטונית, לעיתים בצורות גיאומטריות המזכירות כוורת (Hive) או מבנים תאיים, כחלק מהמיתוג של הפסטיבל.14

המדריך הלוגיסטי המקיף: תכנון המסע

הגעה לפסטיבל בסדר גודל כזה, במיוחד עבור המבקר הבינלאומי מישראל, דורשת תכנון מדוקדק. פרק זה נועד לשמש כ"תנ"ך הלוגיסטי" שלכם.

מחירי כרטיסים (הערכה ל-2026)

הטבלה הבאה מסכמת את סוגי הכרטיסים והמחירים הצפויים, בהתבסס על נתוני המכירה המוקדמת:

סוג כרטיס, תיאור ומה כלול uלמי זה מתאים?

Full Weekend (Phase 7)

€224

כניסה לפסטיבל (ו'-א') + קמפינג רגיל (ה'-ב') + פיקדון אשפה (€5)

למבקר הממוצע שרוכש בשלבים מאוחרים

Crew Ticket (5+ אנשים)

€217 לאדם

הנחה לקבוצות של 5 ומעלה, אותם תנאים כמו כרטיס רגיל

לחבורות המגיעות יחד ורוצות לחסוך

Early Camping

€22

תוספת המאפשרת כניסה לקמפינג מיום רביעי ב-14:00

למי שרוצה לתפוס מיקום טוב ולמנוע לחץ

Car/Van Pass

משתנה

אישור חנייה לרכב בתוך מתחם הקמפינג (צמוד לאוהל)

למי ששוכר רכב ורוצה נוחות מקסימלית

Warm-Up Party

€28

כניסה למסיבת החימום ביום חמישי בלילה

לרייברים שרוצים להתחיל את המסיבה מוקדם

הערה: המחירים כוללים בדרך כלל דמי שירות, אך ייתכנו עמלות סליקה נוספות. מומלץ לרכוש אך ורק דרך האתר הרשמי או שותפים מאושרים (כגון Ticket.io) ולהימנע מספסרים.

פתרונות לינה וקמפינג: הבית הזמני שלכם

1. קמפינג רגיל (Regular Camping)

האופציה הכלולה במחיר הכרטיס.

• החוויה: אתם מגיעים עם הציוד שלכם (אוהל, שק"ש) ומוצאים פיסת אדמה פנויה. זהו האזור החברתי ביותר, אך גם הרועש והצפוף ביותר.
• אתגרים: המרחק מהקמפינג לבמות יכול להיות משמעותי (עד 30-40 דקות הליכה). כמו כן, תורים למקלחות ולשירותים בשעות הלחץ הם דבר שבשגרה.

2. קמפינג רכב (Car Camping)

אופציה פופולרית מאוד בגרמניה, הדורשת כרטיס רכב ייעודי (Car Pass) שנגמר מהר.

• החוויה: חונים את הרכב ומקימים את האוהל בצמוד אליו.
• יתרונות: הרכב משמש ככספת לציוד יקר, ארון בגדים, ומקור חשמל להטענה. נוחות מקסימלית בפריקה והעמסה.
• חשוב לדעת: רכב מסחרי (Van) דורש כרטיס שונה מרכב פרטי. הקצאת המקומות היא על בסיס "כל הקודם זוכה", ולכן מומלץ לשלב זאת עם כרטיס Early Camping ולהגיע ברביעי.

3. גלמפינג ופתרונות "ראש שקט" (Utopia / FestiTent)

פתרון אידיאלי לישראלים המגיעים בטיסה ולא יכולים לסחוב ציוד קמפינג מלא.

• FestiTent: שירות השכרת אוהלים מוכנים מראש. האוהל מחכה לכם מוקם. המחירים מתחילים מכ-16 אירו לאדם ללילה. חוסך את הקרב על המקום ואת סחיבת האוהל.
• Utopia Camping: מציעה חנות ציוד בתוך הפסטיבל ("Pick-up shop"). ניתן להזמין מראש ציוד (אוהל, מזרן מתנפח, שק"ש, כיסא) ולאסוף אותו במקום, או לשכור ציוד. זהו פתרון ביניים מצוין בין סחיבת ציוד לבין גלמפינג יקר.
• Domo Camp / Glamping: החוויה היוקרתית. אוהלי טיפי גדולים או "לודג'ים" הכוללים מיטות אמיתיות, מצעים, חשמל, ולעיתים גישה למתחם מקלחות ושירותים אקסקלוסיבי ונקי יותר. המחירים נעים סביב 45 אירו לאדם ללילה ומעלה.

דרכי הגעה: המסע מישראל לפרופוליס

טיסות

• נמל התעופה ברלין (BER): היעד המומלץ ביותר. טיסות ישירות רבות מתל אביב, מחירים נוחים, ומרחק נסיעה של כ-שעתיים (ברכב/רכבת) לפסטיבל.20
• נמל התעופה לייפציג (LEJ): קרוב יותר פיזית (כ-45 דקות עד שעה), אך הטיסות מישראל לרוב יקרות יותר ודורשות עצירת ביניים.

רכבות ושאטלים

מערכת הרכבות הגרמנית (Deutsche Bahn) היא יעילה ונוחה.

• יש לקחת רכבת לתחנת Gräfenhainichen. מנמל התעופה בברלין (BER) יש לקחת רכבת (לעיתים עם החלפה אחת) לכיוון דרום-מערב.
• מתחנת הרכבת Gräfenhainichen, הפסטיבל מפעיל מערך שאטלים (Shuttle Buses) הנוסעים הלוך ושוב למתחם פרופוליס.18 שימו לב: יש לרכוש כרטיס לשאטל בנפרד (כ-5 עד 10 אירו), ומומלץ להצטייד במזומן למקרה הצורך, אם כי לרוב ניתן לרכוש מראש. התורים לשאטל יכולים להיות ארוכים בשעות השיא (חמישי בערב / שני בבוקר).

אוטובוסים מאורגנים (Party Buses)

אופציה מצוינת להימנע מטרטורי רכבות היא להשתמש בשירותי ההסעות הרשמיים של הפסטיבל, המופעלים על ידי חברות כמו Hardtours או Feierreisen.21

• איך זה עובד: האוטובוסים יוצאים מנקודות איסוף מרכזיות בערים רבות בגרמניה (כולל תחנות מרכזיות בברלין, לייפציג, דרזדן ועוד) ומורידים אתכם ישירות בשערי הקמפינג.
• יתרונות: אין החלפות, המטען בתא המטען, והאווירה באוטובוס היא כבר של מסיבה (מוזיקה, אנשים באותו ראש). המחיר הלוך-ושוב מברלין הוא סביב 50-60 אירו.

הישרדות בשטח: בריאות, תזונה ואיכות חיים

האתגר: אבק (Dust)

פרופוליס הוא אתר תעשייתי יבש. כאשר עשרות אלפי אנשים רוקדים על הקרקע, נוצרים ענני אבק שחור ודק. "האף השחור" (Black Boogers) הוא תופעה ידועה בקרב מבקרי הפסטיבל.9

• פתרון: הביאו איתכם בנדנות, צעיפים ("Buffs") או מסכות בד כדי לכסות את האף והפה ברחבות העמוסות. משקפי שמש או משקפי אבק (Goggles) מומלצים להגנה על העיניים. שטיפת אף (תרסיס מי מלח) בסוף כל יום היא הצלה.

מערכת התשלום (Cashless) ופיקדון (Pfand)

הפסטיבל פועל בשיטת Cashless מלאה.

• הצמיד: הצמיד שעל היד שלכם הוא הארנק. מטעינים אותו בכסף (Top-up) באתר הפסטיבל מראש (מומלץ!) או בעמדות הטענה בשטח.
• מלכוד ההחזרים: ניתן לקבל החזר על יתרת הכסף שלא נוצלה בסוף הפסטיבל, אבל חלון הזמן לבקשת ההחזר הוא קצר וקשיח (בדרך כלל כשבוע-שבועיים לאחר האירוע). חובה לשמור את הצמיד (או לצלם את קוד ה-QR/מספר סידורי בגב הצ'יפ) כדי להגיש את הבקשה אונליין. פספסתם את המועד? הכסף נתרם או הולך להפקה.23
• פיקדון (Pfand): על כל כוס או פחית שתקנו בברים תשלמו פיקדון (כ-2-3 אירו). תקבלו אסימון (Token) או זיכוי דיגיטלי כשתחזירו את הכוס. שימרו על הכוסות שלכם – הן שוות כסף! ישנם אנשים שאוספים כוסות נטושות כדי לממן את הפסטיבל הבא שלהם.

אוכל ושתייה

מתחם המזון (Food Court) מציע מגוון רחב, כנהוג בפסטיבלים גרמניים איכותיים.

• מגוון: דוכני המבורגרים, פיצות, מוקפץ אסייתי, צ'יפס (Pommes), וכמובן – שפע של אופציות צמחוניות וטבעוניות (Vegan Friendly) שהן סטנדרט בגרמניה.
• מחירים: מנה עיקרית תעלה בין 8 ל-12 אירו. בירה או משקה קל יעלו כ-5-7 אירו (לא כולל פיקדון).25
• מים: ישנן נקודות למילוי מים בחינם ברחבי הפסטיבל. הביאו בקבוק רב-פעמי ריק.

מתחם "Little Bali": אי של שפיות

בתוך הכאוס של הברזל והטכנו, הפסטיבל מפעיל מתחם בשם "Little Bali" – אזור הילניג ורוגע.26

• ההיצע: סדנאות יוגה, מדיטציה, Ecstatic Dance, מסאז'ים, סאונה, וטיפולי סאונד (Gong baths).
• החשיבות: ב-56 שעות של אינטנסיביות, הגוף והנפש זקוקים לאיזון. זהו המקום לברוח אליו כשצריך שקט, להירגע בתוך ערסל, או לפתוח את הבוקר בתרגול יוגה מול האגם.

סיכום והמלצות זהב

פסטיבל הייב 2026 הוא חוויה טוטאלית המיועדת לאמיצים ולחובבי האדרנלין. הוא מציע שילוב נדיר של היסטוריה, אומנות, ומוזיקת קצה. כדי לשרוד וליהנות, זכרו:

1. תכננו מראש: הזמינו הסעה ולינה (ציוד) חודשים מראש.
2. הגנו על עצמכם: אטמי אוזניים איכותיים (חובה!), מסכת אבק, ונעליים סגורות ונוחות להליכה מרובה.
3. נהלו את האנרגיה: זה מרתון של 56 שעות. שנו, אכלו, שתו מים, ובקרו ב-Little Bali.
4. היו פתוחים: גם אם באתם בשביל הטראנס, תנו צ'אנס לטכנו בטירה. גם אם אתם טכנו-הדס, בקרו בלגונה הפסיכדלית. הקסם קורה במפגש בין העולמות.
5. שמרו על הצמיד: צלמו את הקוד שלו. זה הכסף שלכם.

נתראה ברחבה, תחת כנפי עגורן הברזל, ביוני 2026.